Tuesday, January 21, 2014

לא נעל ולא מגפיים אלא פונפונים על נעלי בית


הרבה זמן המגפיים האלה עמדו להם בארון. הם חמימים, כן, אבל לא עמידים לגשם.
בישראל הזמן היחיד שללבוש מגפיים טיפה הגיוני זה במה שנקרא ה'חורף' הישראלי -
אותם שבועיים וחצי שיורד גשם בארץ וכולם מתלהבים שיוצאים להם אדים מהפה.
אבל, אם הם לא עמידים לגשם, מי לעזאזל צריך אותם? לבשתי אותם אולי פעמיים ובשתיהן חזרתי הביתה ספוגה במים עד הברך. שלא לדבר על חוסר השימוש בבוסטון! עיר הקור הנצחי..
אני דנה את המגפיים הלא שימושיים האלה להיות נעלי בית!
 מימין: מגף ימני מקורי
משמאל: נעל בית שמאלית




קודם לחתוך את השרוול של המגף
ואז לחתוך סוליה פנימית מהפרווה (המזוייפת)

סוליה פנימית, נעים לי, פרוותית
הידד לתחתית הרגל! D:

את הפרווה שפרמתי קודם מהחלק העליון של המגף תפרתי לעצמה קצת עקום מלפנים
ומאחור (ועדיין לא לנעל עצמה, זה רק כדי להראות מיקום ומדידה לפי הנעל עצמה)


החלק הבא זה להכין פונפונים (^_^ יאיייי!)

צריך: שאריות פרווה, חוט ומחט, חוטעבה ארוך עם חרוז קשור בקצהו, עיגול פרוותי בגודל הפונפון הרצוי 
 יוצרים תפר סבתא רגיל סביב העיגול חצי ס"מ מהקצה ומשאירים שובל ארוך של חוט עם מחט

שמים את שאריות הפרווה ואת החוטעבה עם החרוז באמצע העיגול, ומושכים את החוט עם המחט לסגירת הפונפון, מאבטחים עם כמה תפרים בקצה ובודקים שהחוטעבה לא זז.
תופרים את החוטעבה עם הפונפונים לפרווה.


ואת הפרווה תופרים לחלק העליון החשוף של נעל הבית 
!Boom!






עכשיו תסבירו לי מה אני אמורה לעשות עם גיטרה שבורה?? :/

בלוג יצירתי מכל מה שיש לי

לפני שעזבנו את הארץ עברתי בסריקה איטית וכואבת על כל החפצים שאספתי עם השנים. גיליתי שיש לי מלא זבל שאני לא אתגעגע אליו; בגדים שבחיים לא לבשתי, מלא פיצ'עפקעס שתמיד חשבתי שאעשה איתם משהו.
חבריי ומשפחתי דאגו שמא אקח יותר מדי דברים. הם צדקו - כשהגענו לפה ופרקתי את כל 53 הארגזים, יצא שעשיתי סינון נוסף. כל בגד עם פגם או שלא לבשתי מלא זמן עבר לשני הארגזים שאתם רואים בתמונה, עם הבטחה: 
אם בתוך שנה אני לא מגיעה לתקן/לשנות את הבגדים, הם כולם הולכים לתרומה. 

אז ככה הגעתי למטרה עליונה שנתית ויצירתית, והיא לקחת את כל מוצרי היצירה שהבאתי איתי לבוסטון ולעצב אותם מחדש לכדי משו שימושי, בהתבסס על כמה חוקים:
1. אהיה חייבת לעצמי להעלות לבלוג כל שבוע משהו אחד שעשיתי וככה אוכל לשתף אחרים ברעיונות מוזרים תוך כדי שאני אולי מועילה במשהו או למישהו.
2. הדברים שאכין יוכנו ממוצרים שגם ככה יש לי בבית. אין לקנות חומרים חדשים (למעט כלי עבודה ותוספים שחסרים לי לפרוייקט מסויים).